פסק-דין בתיק ת"א 156050-09

1. לפני תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975. עניינה תאונת דרכים מיום  5.6.07, בה היה מעורב התובע יליד 1982 וכתוצאה ממנה נגרמו לו נזקי גוף כנטען בכתב התביעה.

2. התאונה ארעה כאשר התובע  רכב על גבי קטנוע מ.ר. 9210114 במחלף אלוף שדה ברמת גן, כאשר במהלך נסיעתו החליק התובע על הכביש  וכתוצאה מכך נחבל בעיקר בקרסול שמאל. האופנוע היה  מבוטח בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו על ידי הנתבעת.

3. הנתבעת אינה מכחישה את קיום הכיסוי הביטוחי או את עצם קרות התאונה. על כן פסק דין זה יעסוק במחלוקות הבאות:

א.      הנכויות הרפואיות .

ב.       הנכות התפקודית.

ג.        אומדן הנזק.

הנכות הרפואית- אורטופדית :

4. בהתאם להסכמת הצדדים בדק ד"ר מריו אייכנבלט, אורטופד-מנתח,  את התובע ביום 6.12.09 וציין בחוות דעתו כי התובע פונה ממקום התאונה לבית החולים שיבא, שם אובחן שבר עם פריקה בקרסול שמאל. בוצע שחזור סגור וקיבוע גבס בחדר מיון. התובע שוחרר לביתו באותו היום ונזקק להחלפות גבס ושחזורים סגורים חוזרים לשיפור עמדת הקרסול. הגבס הוסר ביום 9.8.07 לאחר כחודשיים.

5. התובע התלונן בפני המומחה כי הוא סובל מכאבים בקרסול שמאל, הפרעות תחושתיות והפרעות תפקודיות. בבדיקה מצא המומחה הגבלה של תנועות הקרסול, דלדול קל של שרירי שוק שמאל וכן רגישות ממוקדת בהיבט הצדדי של הקרסול . המומחה מציין כי על פי הממצאים השבר התאחה בעמדה משביעת רצון, קיימת התרחבות מינימאלית של המרווח המפרקי והמדיאלי בסמוך לקצה הפטישון המדיאלי.

6. המומחה העריך את נכותו הצמיתה של התובע עקב התאונה בשיעור של 10% על פי תקנה 48 (3) א' בגין הגבלה ניכרת של תנועות הקרסול השמאלי.

הנכות התפקודית :

7. התובע הצהיר כי ביום התאונה החליק מקטנוע ועף אל לרכב שנסע לפניו ומשם הועף על האספלט. אמבולנס פינה אותו לבית החולים תל השומר.

8. התובע הצהיר כי בשנת 2006 עבד כטכנאי שירות בחברת "מי עדן", עבודה פיסית אשר הייתה כרוכה בהרמת מתקני שתיה וציוד טכני. בחודש פברואר 2007 פוטר מעבודתו ושהה בתקופת אבטלה אשר לקראת סופה התרחשה התאונה. על כן מבקש התובע להורות כי כושר השתכרותו הנה בהתאמה למשכורתו בחברת "מי עדן" כאמור, ועל פי תלושי השכר שצורפו לתצהירו.

9. התובע טוען כי עקב התאונה הנו מוגבל בבחירת מסגרת תעסוקתית היות ואינו יכול לתפקד פיסית כמקודם לתאונה.

10. התובע שב לעבודה בינואר שנת 2008 בחברת שליחויות, כשליח על אופנוע, והצהיר כי לאחר תחילת העבודה בשל מוגבלותו הפיסית ביקש לעבור לעבודה ניהולית בחברה, ומנהל העבודה נעתר לבקשתו.

11. ביום 10.12.09 התובע החל לעבוד כטכנאי שירות בחברת א.א. מעיינות בע"מ, העוסקת בתיקון מתקני מים ביתיים. בחברה זו עבד עד לחודש אוקטובר לשנת 2010 אולם טוען כי פוטר עקב אי יכולת לעמוד זמן רב ולהרים משאות כבדים. התובע סבור כי יש לערוך חישובי הפיצוי על פי נכות תפקודית בשיעור של 30%.

12. התובע נחקר על תצהיר עדותו הראשית וציין כי במועד התאונה היה רווק ומובטל. התובע הצהיר כי שלושה חודשים לאחר התאונה החל לעשות קורס בחברת די די אס שירותי לווין, אבל לא התחיל לעבוד בשטח, למעשה עבד שם חודש אחד בלבד. התפקיד היה טכנאי שירות והוא פוטר היות ולא יכול היה לנהוג בגלל דוושת המצמד. התובע מציין כי הוא מחפש עבודה ובמקביל עוזר לאשתו בחנות שלה.

13. בסיכומיו ציין ב"כ התובע כי, התובע ניסה להשתקם מיד לאחר הורדת הגבס בעבודות שליחויות על גבי קטנוע. היות ונכותו הרפואית  של התובע נקבעה עקב הגבלה ניכרת בתנועות הקרסול וכן שכרו צומצם בכ- 30% לאחר התאונה, יש לקבוע נכותו התפקודית בשיעור 30%.

14. מנגד, טוענת הנתבעת כי, התובע העיד שהיה מובטל עובר לתאונה וכן העתיק את מגוריו מהצפון למרכז. התובע לא צרף תעודת מחלה להוכחת תקופת אי הכושר ומשכך לא נגרם לו אובדן שכר לעבר שכן ממילא לא עבד. שכרו הממוצע של התובע ככל העולה מתלושי השכר שצרף הנם בסך של 8,400 ש"ח ברוטו. התובע לא מפרט מה הוא עושה היום ולמעשה נראה כי הוא עובד עם אשתו בעסק שלה הנתבעת טוענת כי לכל היותר יש לפסוק לתובע סכום גלובלי לעתיד בכפוף לעובדה כי מדובר בשיעור נכות נמוכה.